מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ט״ז מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ח »

17 הַמּוֹכֵר גִּנָּה לַחֲבֵרוֹ סְתָם וְהָיְתָה מְעֹרֶבֶת עִם גִּנּוֹת אֲחֵרוֹת. כּוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לִבְנוֹת אֶת הַכֹּתֶל בֵּינֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר בַּגִּנּוֹת. אֲבָל אִם מָכַר בִּקְעָה סְתָם אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִגְדֹּר אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ:

פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ז

17 המוכר גינה לחבירו וכו' עד הכותל ביניהן: כתב הראב"ד ז"ל וכן המוכר עכ"ל: ואני אומר גם על לשון זה אני תמה אם יצא מפיו כי המוכר גינתו והלך לו למה מחייבין אותו לבנות אא"כ היתה מקצת הגינה למוכר או שאר גינות בחצר זאת שמכר ור"מ ז"ל לישנא דתלמודא נקט דקאמר מחייבין אותו דמשמע הלוקח בלבד ולא את המוכר כי המוכר לא נשאר לו שם קרקע שיתחייב לגדור בעבורו:

18 ואפי' במקום שנהגו וכו' עד במקום שנהגו: כתב הראב"ד ז"ל זה שיבוש עכ"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב"ד ז"ל שהרי בסמוך כתבתי לשון הגמרא דפ"ק דבתרא שהוא כלשון ר"מ ז"ל ואתה ראית בעיניך אלא מי שכתב הראשונה כתב האחרונה וכולהו בחדא מחתא מחתינהו:

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:ט״ז מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״ח »